מפגש מרגש התקיים בביקור משלחת אורחים מארה"ב ב"בית החם לניצולי השואה"
מאת: כתב החדשות של עמותת "יד עזר לחבר"
משלחת גדולה של אורחים רבים מארה"ב ביקרה השבוע את ניצולי השואה , דיירי ה"בית החם לניצולי השואה" של עמותת "יד עזר לחבר" שבקריית החסד של העמותה אשר ברחוב קסל שבחיפה . האורחים הרבים ביקרו וסיירו במתחם ה"בית החם של ניצולי השואה" כשבמהלכו של הביקור התכנסו כולם למפגש מרגש שהתקיים ב"מועדון החברתי" של העמותה שם הוקרן להם סירטון בשפה האנגלית אודות ביקורם של ניצולי השואה בבית נשיא המדינה במשכן הנשיא שהתקיים לאחרונה בירושלים , לרגל יום השואה הבינלאומי שהתקיים בתאריך 27.1.2016 .
במהלך ביקורם של אורחי המשלחת מארה"ב הם האזינו בקשב רב לעדויות רבות מפיהם של מספר ניצולי שואה דיירי ה"בית החם לניצולי השואה" אודות סיפור חייהם חייהם והישרדותם המרתק בתקופת השואה , ניצולי השואה סיפרו איך הם שרדו בגבורה את תופת מחנה ההשמדה אושוויץ והצורר הנאצי .
בקשב רב האזינו כל חברי המשלחת לדבריה של ניצולת השואה הגב' יהודית רוזנצוויג בת 82 ילידת צ'כוסלובקיה , דיירת ה"בית החם לניצולי השואה" של העמותה , שסיפרה: בהיותי בת שמונה , כשפרצה מלחמת העולם השנייה אני ומשפחתי נאלצנו לעבור למחנה טרזין . משם אחי הועבר למחנה ההשמדה אושוויץ , אבי נפטר במחנה ואני , אימי ואחותי נשלחנו לעבודות פרך . סבלנו מתנאי חיים קשים במיוחד . ללא מזון , קור נוראי , מחלות כמו דלקת ריאות , שחפת . משם צעדנו את צעדת המוות למחנה ברגן בלזן והשתחררנו ברגע האחרון הודות לצבא הרוסי . אני סובלת מסיוטים בלילות , עברנו לא מעט בחיים אבל כל צעד שעשינו מאז היה ניצחון " . יש לציין כי הגב' רוזנצוייג עלתה לארץ , הקימה משפחה והיא אימא לשלושה ילדים , שמונה נכדים ושבעה נינים , אבל את הטראומות אין היא מצליחה לשכוח לעולם .
ניצולת השואה מצ'כוסלובקיה הגב' שושנה קולמר בת ה – 97 , שאף היא דיירת ה"בית החם של ניצולי השואה" סיפרה אודות חייה במחנה ההשמדה אושוויץ , ולבקשת האורחים הרבים אף הראתה להם את המספר שנצרב ע"י הצורר הנאצי על זרוע ידה .
דברים מרגשים ביותר המלווים בדמעות סיפר גם ניצול השואה מר יעקב ולדמן בן ה – 87 מפולין , שאף הוא דייר ה"בית החם של ניצולי השואה" והיה אחד מחתני בר המצווה שקיימה וחגגה לו העמותה לאחרונה , אחרי 70 שנה בכותל המערבי בירושלים , מר ולדמן אמר: "בגיל 13 הייתי אז ילד קטן בפולין , אני זוכר את התקופה הזו כאילו היתה רק אתמול , הסתובבנו עם המשפחה וחיפשנו לעצמנו מקומות מסתור , רק להסתתר , לברוח מהצורר הנאצי , מי חשב אז על בר מצווה . כשהמלחמה נגמרה והצלחנו לשרוד הכל כבר היה הרוס סביבנו – וגם אז לאף אחד לא היה ראש לבר מצווה , מי שעבר את הגיהינום הזה לא מסוגל היה לחגוג . רגע העלייה לתורה בכותל המערבי בירושלים היה אחד הרגעים המאושרים בחיי . אמרתי קדיש ובירכתי את כל עם ישראל , גם בשביל האנשים שלא חגגו ולא יחגגו כבר , שלא נמצאים איתנו כאן היום , בני משפחותינו" .
האורחים הרבים מארה"ב התרגשו , ותוך כדי המפגש המרגש עם ניצולי השואה ניתן היה לראות בבירור כי עולות גם דמעות בעינהם …. לקראת סיומו של מפגש מרגש זה , הוזמן חבר המשלחת מר טי. רוי שהוא זמר נודע ומפורסם ברחבי כל מדינות ארה"ב , לתת את הופעתו בשירה וזימרה ביחד עם הגיטרה שלו , כשהוא שר ומשמח את ניצולי השואה בשירים שמחים וידועים, שגרמו לניצולי השואה לפתוח בריקודי מעגלים , בין השירים היו גם "הבה נגילה" , ועוד , עם סיום הופעתו חילק לכל ניצולי השואה והנוכחים באירוע דיסק משיריו למזכרת .
צילומים: אדיר יזירף .
