עלייה חדה במאות אחוזים בביקוש לארוחות מזון חמות בבית התמחוי של עמותת "יד עזר לחבר": "אם לא נמות מהקורונה, נמות מרעב, זה מביך אבל חוסך ארוחה".
משבר נגיף הקורונה הביאה לעלייה חדה במספר המשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני, ממש במצב שאין להם אוכל. גם בימים כתיקונם במבנה בית התמחוי הוותיק כבר למעלה מ-3 עשורים של עמותת "יד עזר לחבר" הנמצא ברחוב בן יהודה במרכז שכונת הדר הכרמל בחיפה נעשית עבודת קודש. בבית התמחוי מתנדבי ועובדי העמותה מבשלים את האוכל שמגיע למאות ארוחות חמות ומנות ביום. בחודשים האחרונים התור בבית התמחוי של העמותה רק מתארך וגודל ונוספו אליו המוני פרצופים חדשים של אנשים שמעולם לא העלו בדעתם שיעמדו בתור של חלוקת מזון וזאת רק על מנת לקבל ארוחה חמה חינם או במחיר סימלי. המקומות שבהם המשבר הכלכלי הקשה והעמוק שהביאה עימה הקורונה מורגש היטב בימים אלו בבתי התמחוי – שאם בעבר מרבית הסועדים והמבקשים בהם ארוחה חמה היו ניצולי שואה וקשישים, חלקם נכים ומשפחות יחידניות, הרי שכעת מגיעים אליהם גם בני משפחותיהם גם של רבים שבשל המשבר הוצאו לחל"ת או אפילו איבדו את פרנסתם.
דו"ח העוני בישראל שפורסם לאחרונה מציג כי ישנם כ-2.3 מיליון עניים במדינת ישראל ביניהם ניצולי שואה, קשישים וילדים. הדו"ח יצא עוד לפני תקופת משבר הקורונה, אשר החריפה את המצב וצירפה לסטטיסטיקה עוד מאות אלפי אנשים אשר מתקשים לגמור את החודש ומוצאים את עצמם נלחמים בשיניים בשביל לספק מזון להם ולילדיהם. הקורונה גרמה לכולם להבין כי ניתן להגיע למצב של עוני גם כשהדבר הוא האחרון הצפוי. הקורונה הביאה גם משפחות שמצבם בבית היה טוב, למצב של רעב ללחם, בעיקר בגלל איבוד הפרנסה הדרמטי.
רבים מהפונים החדשים לקבלת ארוחות חמות בבית התמחוי של עמותת "יד עזר לחבר" הם אפילו אנשים ממעמד הביניים שאיבדו במשבר הקורונה בעקבות הגל הראשון וגם הגל השני את פרנסתם. גילה, שהיא אם חד-הורית ל-2 בנות, גרה ברחוב ארלוזורוב קרוב לבית התמחוי, אמרה: "מאז הקורונה אנחנו מתחת לקו העוני, אני צריכה להאכיל את הילדים שלי – אז אני פונה לכאן לבית התמחוי של "יד עזר לחבר", רק כדי שהבנות שלי יהיו שבעות".
כשהוא מסייע במהלך חלוקת הארוחות החמות אמר היום (שלישי, 20.10) מייסד ויו"ר עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה מר שמעון סבג: "המשבר הכלכלי יוצר בעיה כפולה, מצד אחד ביקוש הולך וגובר לסיוע במזון ומצד שני עמותות סיוע שספגו פגיעה תקציבית ומתקשות לעמוד בצרכים.
קיימת עלייה חדה וחדשה במאות אחוזים בפניות לבית התמחוי שלנו. הקושי הכי גדול הוא לראות משפחות שעד כה היו חלק ממעמד הביניים באות אל בית התמחוי ואל לשכות הרווחה. היום אני רואה שמגיעים לבית התמחוי שלנו גם הרבה ח'ברה צעירים שלא היו כאן בעבר, אלה אנשים שאם היית רואה ברחוב לא היית חושב שהם צריכים בכלל להיעזר בבית תמחוי על מנת לשרוד, לפני המגיפה היינו מחלקים קרוב ל־300 ארוחות ומנות חמות ביום, והיום כבר עברנו את האלף מנות. עד לפני מספר חודשים הרבה מהאנשים המגיעים לכאן לבית התמחוי הצליחו מלהחזיק יפה את הראש מעל המים, הם לא היו עשירים בכלל אבל דווקא הצליחו להחזיק את הראש מעל למים ולשרוד, אבל הקורונה שינתה את התמונה. לצערי, אני חושש מאוד שתוך כמה שבועות ובכלל בתקופה הקרובה נמצא את עצמנו בלי יכולת לספק ארוחות חמות מזינות ומצרכי מזון לאלפי ניצולי שואה וקשישים מדי חודש. אני פונה אל הציבור הרחב לגלות סולידריות הדדית זהו צו השעה ! בואו גם אתם לסייע ולתרום לעמותה על מנת שנמשיך לקיים את המערך הלוגיסטי והענק כאן ולהאכיל כמה שיותר ניצולי שואה וקשישים, לתרומות, התקשרו לטלפון 8602* ותודה לכולם !".
אחד מהצעירים שהגיעו לבית התמחוי הוא אבי, בן 52 ואב ל-3 ילדים, שבעבר לא היו לו דאגות כלכליות, אמר: "מאז הקורונה איכות החיים שלנו ירדה בצורה דרסטית, קיצצנו מלא. כבר בחג הפסח האחרון פנינו לראשונה לבית התמחוי של "יד עזר לחבר", יש שם אנשים נחמדים שמסייעים ועוזרים לנו, לא ביקשתי כסף, ביקשתי שיהיה לי מה לאכול. מאז אני מגיע לשם בכל פעם שאני צריך". עוד אחת שעמדה אף היא בתור היתה גבריאלה, אם חד-הורית, מספרת גם היא: "מאז הקורונה אנחנו מתחת לקו העוני, אני צריכה להאכיל את הילדים שלי, אז אני פונה לבית התמחוי, רק כדי שהם יהיו שבעים".
אחד מניצולי השואה הקשישים המגיעים מידיי יום לקבל ארוחה חמה בית התמחוי שגר ברחוב הרצליה בשכונת הדר מטרים ספורים מבית התמחוי הוא אלכס ק. בן 84 אמר במהלך חלוקת המזון בצהרי היום: "נאלצתי לבוא לכאן לבית התמחוי מכיוון שאני יחיד בארץ ובכלל בעולם ואין לי כל משפחה, ואמרו לי שאני יכול לקבל מזון כאן בחינם או במחיר סמלי של 2 ש"ח בתקופת הקורונה, אני נבוך להגיע לבית התמחוי, זה סוף העולם בשבילי, אני מבוגר ואין לי למי לפנות, רק אל תזכירו לי את המילה תמחוי כי זה ממש ממש מעליב אותי. בגלל הגיל שלי, אני כבר בגיל 84 אני בגיל סיכון לקורונה, זה חוסך לי המון יציאות מהבית אני קורא לזה עזרה בתקופת הקורונה". עוד אחד מבחורים הצעירים שפגשנו במהלך החלוקה היה אבי ש. בן 39, מתגורר ברחוב מסדה בחיפה, שאמר: "באים לקחת קצת אוכל, אין עבודה אין פרנסה המצב בארץ על הפנים, הקורונה הזאת שיגעה את כולנו, כמעט ואין עבודה אני בכלל בא לכאן רק על מנת לשרוד, למען האמת, אני מתבייש להגיע להתקרב ולקחת אוכל, אבל בכל זאת אני מגיע, פשוט מנסים לשרוד". 
צילומים: אדיר יזירף.
