במבצע מסוכן ומורכב ונסיעה של 13 שעות חילצה עמותת "יד עזר לחבר" ניצולת שואה מקייב שבאוקראינה שבקרוב תגיע לישראל

ליליה ולדירובנה (78) נותרה לבדה בקייב בעיצומה של המלחמה, ונאלצה לעזוב את הבית שבו נולדה בזמן מלחמת העולם השנייה. מתנדבים ישראלים התגייסו להוציא אותה מאוקראינה, וחילצו אותה ללבוב, שנמצאת כ-600 ק"מ מהבירה. בימים הקרובים היא תנחת בארץ: "מרגישה שההיסטוריה חוזרת על עצמה"

המצור שהטילו הכוחות הרוסיים על קייב כפה על ליליה ולדירובנה להסתגר במשך יותר משבועיים בביתה, מבלי לצאת ממנו, כשהיא נמצאת לגמרי לבדה. ליליה, ניצולת שואה בת 78, התגוררה בבניין במרכז הבירה האוקראינית. היא נולדה לתוך מלחמה וכעת, בערוב ימיה, היא עזבה את המקום שבו נולדה כתוצאה ממלחמה כאשר היא יודעת שככל הנראה היא כבר לא תשוב אליו יותר.

"מרגע שהחלה הלחימה לא יצאתי מהבית משום שזה מה שהורו לנו", סיפרה ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "בכל פעם ששמעתי את האזעקות, ברחתי לחדר המדרגות ושמעתי את קול הפיצוצים". ליליה מתקשה ללכת וגם כאשר היא צעדה לעברנו, היא נעזרה במישהו שתמך בה. היא מספרת כי בשל הקושי ללכת, היא לא תמיד הספיקה להגיע למקום מוגן יותר.

מרגע שההפצצות באזור קייב הפכו תכופות יותר ויותר, והסכנה לחייה ולבריאותה של ליליה גברה, ניסה בנה שכבר עזב קודם לכן את אזור קייב, למצוא דרך לחלץ אותה. המקרה הקשה הגיע לאוזניו של שמעון סבג, מייסד עמותת "יד עזר לחבר" אשר נמצא באוקראינה עם הצוותים שלו, ועוסק בחילוץ יהודים וישראלים שנתקעו באזורי הקרבות במזרח אוקראינה ובצפונה.

הרגישות הגדולה של המקרה, והעובדה שליליה היא ניצולת שואה שחיה בגפה בעיר המופגזת, הובילו למבצע חילוץ מסוכן שמטרתו להגיע אליה ולחלץ אותה בשלום מאוקראינה לפולין. סבג גייס צוות מקומי שיצא בסוף השבוע מלבוב לקייב, מרחק של 600 קילומטרים, אין ספור מחסומים ואזורים רבים שמותקפים באופן תדיר בידי צבא רוסיה, כדי להגיע לליליה ולהוציא אותה מהתופת.

"הדרך היתה ארוכה מאוד" שחזרה ליליה. "נסענו יותר מ-13 שעות בדרכים עוקפות וביערות, הייתה תנועה כבדה מאוד מערבה, לכיוון פולין, אבל לא עצרנו לרגע". אתמול (שבת) בשעה 01:00 בלילה הגיעה ליליה עם מחלציה ללבוב, שוכנה מיד במלון מקומי והתקשתה להסתיר את התרגשותה. בבוקר היא כבר התאחדה מחדש עם בנה ונכדה שהגיעו לסייע לה במעבר לפולין.

"אני רוצה לפני הכל להודות לאנשי "יד עזר לחבר" שסיכנו את חייהם והגיעו אלי עד לבית כדי לחלץ אותי", סיפרה ליליה כשהיא נחנקת מדמעות. "אני נמצאת כעת במקום בטוח וקשה לי להביע את התודה שלי במילים".

ליליה יצאה היום לגבול פולין, ומשם היא תטוס בימים הקרובים לישראל. היא אומרת שאינה יודעת אם אי פעם בחייה תזכה לשוב לביתה בקייב, אך היא ביקשה לחזק את המאמצים שעושים הישראלים ביוזמות פרטיות או בחסות המדינה כדי לדאוג לכלל היהודים שנמצאים במצוקה בכל מקום בעולם. "נולדתי בשנת 1944 בקייב כשהעיר הופצצה כל העת. אבא שלי נהרג בקרבות לקראת סיום מלחמת העולם השנייה בלחימה לצד ברית המועצות, ובחיים שלי לא חשבתי שהעם הרוסי יתקוף את אוקראינה. עכשיו אני מרגישה כאילו ההיסטוריה חוזרת על עצמה ואפילו בצורה גרועה יותר".

לקריאת כל הכתבה במלואה שפורסמה באתר "וואינט, YNET לחץ כאן !

צילומים: גיל נחושתן באדיבות אתר "וואינט" YNET, דוד סבג וחברי המשלחת של עמותת "יד עזר לחבר" לאוקראינה.