מרגש: חבריה ליחידה הצבאית של מאי נעים ז"ל התנדבו, ארזו וחילקו מאות חבילות מזון במרכז הלוגיסטי שעל שמה בחיפה 

  1. ראשי
  2. Events
  3. מרגש: חבריה ליחידה הצבאית של מאי נעים ז"ל התנדבו, ארזו וחילקו מאות חבילות מזון במרכז הלוגיסטי שעל שמה בחיפה 

בתחילת השבוע (ראשון, 24.11.2024) הגיעה בבוקר אל המרכז הלוגיסטי של עמותת "יד עזר לחבר" שבשכונת נווה דוד שבחיפה קבוצה גדולה של מתנדבים, נוכל לגלות לכם כי היו אלה חיילות וחיילים שעלו על מדים, הם החברות והחברים של מאי נעים ז"ל ששירתו עימה ביחד בצבא, הם הגיעו על מנת להתנדב בעבודות המרכז הלוגיסטי הנקרא גם על שמה. עוד הגיעו לארוז ביחד עם החיילות והחיילים גם ענת שרף-נעים אימה של מאי ז"ל ומאמן נבחרת ישראל בכדורגל לשעבר ופרשן ערוץ הספורט שלמה שרף, סבה של מאי נעים ז"ל.

מאי ז"ל שנגעה בחייה בהמוני לבבות ועכשיו היא למעשה גם נוגעת בכאלה שלמדו להכיר אותה במותה, מאי נעים ז"ל הייתה ילדה שכולה אור ושל נתינה אדירה עצומה למען הקהילה והזולת שעשתה זאת תמיד בחן רב וללא גבולות.

רק במהלך של 4 שעות בלבד בהן התנדבו החיילות והחיילים הם ארזו מאות חבילות מזון מלאות המכילות את רוב מוצרי היסוד הבסיסיים לבית , כגון: שמן,  סוכר, פסטה, אורז, מוצרי קטניות שונים, קופסאות שימורים, מרק עוף, שוקולד למריחה, חלבה, מיונז, קטשופ, קפה, תה, עוגות וופלים, ממתקים לילדים ועוד. חבילות מזון אלה יחולקו כבר בימים הקרובים לניצולי שואה, קשישים ומשפחות מעוטי יכולת.

במהלך אריזתם של מאות חבילות המזון התפנה לרגע מייסד ומנכ"ל עמותת "יד עזר לחבר" שמעון סבג ואמר בהתרגשות רבה: "החיילות והחיילים שהגיעו אלינו כאן היום, אלו חיילים מיחידה מסווגת, הטופ של הטופ. הם ארזו קרוב ל-500 חבילות מזון וחילקו אותן לניצולי שואה, לקשישים ולמשפחות מעוטי יכולת ביחד עם מתנדבי העמותה. אחד מהמפקדים של היחידה היה המפקד של מאי ב"דובדבן" והוא רצה לעשות יום פעילות לזיכרה לטובת הנזקקים שבהם תומכת העמותה. וכך הם הגיעו אלינו, ארזו חבילות וחילקו אותן".

מאי נעים שרף ז"ל (התמונה באדיבות המשפחה).
בצילום: מאי נעים – שרף ז"ל (התמונה באדיבות המשפחה).

מאי נעים ז"ל, בת ה-24 במותה היא נכדתו האהובה של מאמן נבחרת ישראל לשעבר ופרשן ערוץ הספורט שלמה שרף, שנרצחה ונקטפה בדמי ימיה כשניסתה להימלט מפסטיבל ה"נובה" באותו בוקר של אותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר בהתקפה הרצחנית והאכזרית והטבח המזעזע של ארגון הטירור חמאס במיגונית בקיבוץ רעים שבעוטף עזה שבדרום. במיגונית, היא נמצאה מחובקת עם חבר ילדותה לוטן אביר, שניהם ללא רוח חיים, מאי הייתה ילדה של קסם שכל מי שפגש אותה גם התאהב בה.

מאי ז"ל שירתה ביחידת המודיעין של 'דובדבן', היא עבדה סביב השעון על-מנת להנגיש ללוחמים את המודיעין הטוב ביותר. היא חתומה על תמיכה במאות מבצעים, שעל רובם לא ניתן להרחיב ורב הנסתר על הגלוי. בשירותה הצבאי עבדה מאי ז"ל לילות כימים והייתה הדבק של המחלקה כשהכל נעשה ומבוצע עם שמחת חיים. מאי ז"ל נשארה בקשר עם כל חבריה מהצבא גם אחרי הטיול הגדול שעשתה בדרום אמריקה לאחר שיחרורה מצה"ל.

מעל שנה חלפה מאותה שבת שחורה בה נרצחה מאי ז"ל בהתקפת הטירור הרצחנית של ארגון הטירור החמאס במיגונית בקיבוץ רעים, מאי מונצחת בשירה של הזמרת אודיה ששרה את "מלאכית לבנה", בשירו של הזמר ישי לוי "בגן החיים מאי" ששר שיר לזכרה וגם הזמר עדן מאירי, שהיה מחבריה של מאי, כתב גם הוא שיר מרגש לזכרה.

בתחילת חודש ינואר 2024 הנציחה עמותת "יד עזר לחבר" בראשותו של מייסד ומנכ"ל העמותה שמעון סבג שבחיפה את מאי נעים ז"ל כשקראה על שמה אמבולנס חדש המצוייד ומאובזר בציוד רפואי מתקדם המשמש ומסיע ניצולי שואה קשישים ומשפחות מעוטי יכולת לטיפולים רפואיים כשהשימוש בו הוא ללא עלות, כמו כן הנציחה את זיכרה כשקראה את המרכז הלוגיסטי שלה השוכן בשכונת נווה דוד בחיפה על שמה.

עוד לאחרונה, באמצע ספטמבר 2024 הנציחה אשת העסקים ליאורה עופר את מאי נעים ז"ל כשתרמה קומת אישפוז יום לילדים ומחלקה כירורגית חדשה למחלקת הילדים בבית החולים "איכילוב" בתל אביב המצוידות במיטב הטכנולוגיה והציוד לרווחת הילדים המטופלים.

בבוקר 7 באוקטובר, כ–30 צעירים תפסו מחסה בתוך מיגונית מטונפת סמוך לקיבוץ רעים, בתקווה שקירות הבטון יגנו עליהם. אך כשאנשי חמאס חמושים ברובי סער ורימונים תקפו בסביבות השעה 07:40 את המיגונית, המבנה נהפך ממקום בטוח — למלכודת מוות. בתוך פחות משעה, אחרי קרב נואש, נרצחו יותר מתריסר מהצעירים שהיו במיגונית. גופותיהם נוקבו בכדורים או נקרעו לגזרים. הנותרים נלקחו לעזה כבני ערובה. אין רשימה רשמית של אלה שניסו למצוא הגנה במיגונית ליד רעים, אחת מהרבות המוצבות בצידי הדרכים באיזור עוטף עזה. כשמאות הצעירים ניסו להימלט מפסטיבל נובה באותו בוקר, כמה קבוצות קטנות של חברים קיבלו החלטה דומה. הם ראו את המיגונית, שעל קירותיה ציור של ציפור ססגונית, עצרו את מכוניותיהם ונכנסו לתוכה. אחת הניצולות מאותו אירוע טרגי ואחת הניצולות היחידות מאותה מיגונית, אמרה: "חשבנו שזה מקום בטוח, שנוכל לחכות בו עד שהמתקפה תסתיים ואחר כך ללכת הביתה".

צילומים: יוסף (ג'ו) הירש, מתנדבי עמותת "יד עזר לחבר"

תפריט
נגישות