ע"ר 580381960
heende
transparency
יד עזר לחבר נוסדה ב-1995. ב-2001 הפכה לעמותה רשומה ברשם העמותות.
הרקע להקמתה היה מצבם הכלכלי והחברתי הקשה של ניצולי השואה.
העמותה מפעילה קריית חסד, שבה מתגוררים עשרות רבות של ניצולי שואה שחיו מתחת לקו העוני.
הם זוכים למגורים, שלוש ארוחות ביום ופעילות חברתית מגוונת.
בנוסף מחלקת העמותה מאות ארוחות חמות לניצולי שואה מידי יום.
העמותה אינה מתוקצבת על ידי המדינה ואו הרשויות וכל פעילותה ממומנת ידי תרומות פרטיות.
TV יד עזר
שרים וחברי כנסת מברכים את רומן אברמוביץ על תרומתו למען ניצולי השואה דיירי ה"בית החם של ניצולי השואה" של עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה.
  • הפגנת ניצולי השואה של עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה מול ביניין שגרירות פולין בתל אביב, חמישי, 8.2.2018

    "שום חוק לא ימחק את ההיסטוריה"

    כך אמרו עשרות ניצולי שואה דיירי ה"בית החם של ניצולי השואה" של עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה שפרצו השבוע (חמישי, 8.2.2018) לשגרירות פולין בתל אביב במחאה על העברת ה"חוק הפולני" מכחיש השואה בפרלמנט: "אתם צריכים להתבייש. אני ברחתי מאושוויץ ובוכה כל לילה מהדברים שעברתי שם".
    עשרות ניצולי שואה דיירי ה"בית החם של ניצולי השואה" של עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה מחו כנגד ה"חוק הפולני" שעבר בפרלמנט, ועיקרו הכחשת הקשר של פולין לשואה. "שום חוק לא ימחק את ההיסטוריה", כתבו המפגינים על השלטים. עשרות המפגינים מחו בקולניות מול ביניין השגרירות הפולנית בתל אביב. בשלב מסוים הם פרצו לתוך השגרירות וחסמו את רכבו של סגן השגריר הפולני שביקש לעזוב את השגרירות. לפני הפריצה למיתחם השגרירות, זעק שלום שטנברג "יקיר חיפה" וניצול שואה בן 95, מאחרוני השורדים של "גטו וורשה": "אתם צריכים להתבייש. אני ברחתי מאושוויץ ובוכה כל לילה מהדברים שעברתי שם. רבים כמוני לא הצליחו לשרוד, ולא נשכח כי הנאצים על אדמת פולין שלכם טבחו בנו". מורדכי (מוטקה) ליבר, בן 87, ניצול שואה שאף הוא מפולין ודייר ב"בית החם" של עמותת "יד עזר לחבר" הוסיף: "איך יכול להיות שמעבירים חוק כזה כשהפולנים לא עזרו לנו ובטח לא הגרמנים".

    מייסד ומנכ"ל עמותת "יד עזר לחבר" מר שמעון סבג שהוביל ביד רמה את ההפגנה, אמר: "לפני כמה ימים פגשתי את אחד מדיירי הבית החם בעמותה וראיתי שיש לו דמעות. הוא אמר לי "אני לא ישן כל הלילה מאז שממשלת פולין העבירה את החוק הזה. אני מרגיש רע. גם כך אני לא ישן מאז שברחתי מהמחנות ויש לי סיוטים. עכשיו אחרי שברחתי מאושוויץ זה מה שאני שומע שהפולנים אומרים שהם לא אחראים". באותו רגע חשבתי מה עושים ואז ניצול שואה אחר ביקש שהוא וחבריו רוצים להפגין מול ביניין השגרירות הפולנית בתל אביב, אז לא היססתי לרגע וזה מה שעשינו. אני רואה כאן הענות גדולה. אם המשטרה הייתה מאשרת יותר מ-50 מפגינים היינו מגיעים כמה מאות. אני יודע שהמחאה הזו היא מהלב והדם של האנשים שאיבדו משפחות שלמות".

    יש לציין כי עוד בטרם יצאו להפגנה בתל אביב שלחו ניצולי שואה מעמותת "יד עזר לחבר" מכתב חריף לראש הממשלה הפולני ובו כתבו: "אנו ניצולי השואה המתגוררים בבית החם בעמותת יד עזר לחבר מבקשים להגיד לך שאנו כואבים מאוד את החוק החדש אותו חוקקה ממשלתך הבוקר". עוד הוסיפו: "החוק הינו שגוי מיסודו, פוגעני, מעליב ומשפיל מאוד. מעדות ראשונה אנו אומרים כי היו פולנים ששיתפו פעולה עם הנאצים ואף גרוע מכך, כשנגמרה המלחמה והיהודים חזרו מכל מיני מקומות בהם חיו והסתתרו בזמן המלחמה, הפולנים היו אלה שטבחו בהם".

    מחאתם של ניצולי השואה עתידה להמשיך ולהתרחב, וכבר היום יוקם אוהל מחאה מול השגרירות הפולנית ומול קריית החסד של עמותת "יד עזר לחבר", שבו יוכלו לחתום ניצולי שואה וכן אזרחים נוספים על עצומה שקוראת לפולנים לבטל החוק. "אנחנו כאן כדי להביע את המחאה שלנו ואנחנו מבטיחים שהיא לא תהיה שקטה" סיכם מר שמעון סבג. עוד יש לציין כי עשרות כלי תקשורת מארץ והעולם הגיעו לסקר את האירוע, שני דיפלומטים פולנים ניסו להרגיע את הרוחות אבל כשאלה יצאו נשמע ניצול השואה מחיפה יעקב אדלשטיין בן 85, זועק בכל גרונו, ואמר: "עשיתם מאיתנו סבון בשלושה צבעים. תתביישו !!!" עכשיו אתם אומרים שאתם לא אחראים. סבון עשיתם מאיתנו !!!".

    צילומים: ג'ו לוציאנו

    תמונות
  • ניצולי שואה פרצו לשגרירות פולין: "שום חוק לא ימחק את ההיסטוריה"

    http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-621300

    מספר ניצולי שואה וביניהם דיירי הבית החם של עמותת יד עזר לחבר בחיפה פרצו לשגרירות הפולנית בתל אביב וצובאים על הדלתות של המשרדים בשירה אדירה "עם ישראל חי". המאבטחים של השגרירות מנסים למנוע בגופם את כניסת המפגינים ומאיימים לפנות אותם בכח. המפגינים, רובם הגדול חצו את גיל ה-90 מוחים נגד החוק הפולני שעבר בפרלמנט, ועיקרו הכחשת הקשר של פולין לשואה. המפגינים קוראים "שום חוק לא ימחק את הההיסטוריה".

    לפני הפריצה של המפגינים למבנה, זעק שלום שטיינברג יקיר בן 95 מחיפה :"אתם צריכים להתבייש. אני ברחתי מאושוויץ ובוכה כל לילה מהדברים שעברתי שם. רבים כמוני לא הצליחו לשרוד, ולא נשכח כי הנאצים על אדמת פולין שלכם טבחו בנו". מוטקה ליבר, ניצול שואה המפגין גם הוסיף: "איך זה יכול להיות שמעבירים חוק כזה כשהפולנים לא עזרו לנו ובטח לא הגרמנים".

    עשרות המפגינים שהגיעו למחות מול השגרירות הפולנית, ממשיכים להביע את מחאתם על החוק הפולני. כאשר כבר לפני מספר ימים שלחו מכתב לראש הממשלה הפולני ובו כתבו: "אנו ניצולי השואה המתגוררים בבית החם בעמותת יד עזר לחבר מבקשים להגיד לך שאנו כואבים מאוד את החוק החדש אותו חוקקה ממשלתך הבוקר". עוד הוסיפו: "החוק הינו שגוי מיסודו, פוגעני, מעליב ומשפיל מאוד. מעדות ראשונה אנו אומרים כי היו פולנים ששיתפו פעולה עם הנאצים ואף גרוע מכך, כשנגמרה המלחמה והיהודים חזרו מכל מיני מקומות בהם חיו והסתתרו בזמן המלחמה, הפולנים היו אלה שטבחו בהם".

    הניצולים כתבו גם כי הם משוכנעים שהעם הפולני חייב לקחת אחריות ולבטל באופן מידי את החוק ולא זו בלבד, אלא לקחת אחריות ולפצות את המעטים שעוד שרדו. מנכ"ל עמותת יד עזר לחבר שמעון סבג הוסיף: "אני רואה את ניצולי השואה הפולנים מידי יום ואני חייב לומר שחלקם מתביישים שזה מה שקורה. אני רואה את העצב שלהם בעיניים".

    המחאה של ניצולי השואה עתידה להתרחב, וכבר היום יוקם אוהל מחאה מול השגרירות הפולנית ומול קריית החסד של עמותת עזר לחבר, שבו יוכלו לחתום ניצולי שואה וכן אזרחים נוספים על עצומה שקוראת לפולנים לבטל החוק. "אנחנו כאן כדי להביע את המחאה שלנו ואנחנו מבטיחים שהיא לא תהיה שקטה" אמר שמעון סבג, מנכ"ל 'עמותת יד עזר לחבר' ואחד ממארגני ההפגנה.

    תמונות
  • סרט הקולנוע "Miss Holocaust" זוכה לתשואות רבות ב"פסטיבל הסרטים הבינלאומי ברלין 2017" שבגרמניה


    מאת: כתב החדשות של עמותת "יד עזר לחבר"

    "פסטיבל ברלינאלה 2017" הוא אחד מאירועי הקולנוע והתרבות הגדולים בעולם, זאת היא חגיגת קולנוע ברלינאית של "פסטיבל הסרטים הבינלאומי" המתקיים מידיי שנה בחודש פברואר בעיר ברלין, שבגרמניה. השנה מתקיים הפסטיבל בברלין בין ה-9 ל-19 בפברואר, והשנה בפסטיבל אחד הסרטים המועמד לפרס "דוב הזהב" המוצג ממש בימים אלה הוא סרט הקולנוע התיעודי "Miss Holocaust" – "גב' שואה", הסרט שצולם ע"י צוות הסרטה וצילום מפולין וצולם בשנת 2015 במהלך תחרות וטקס בחירת "מלכת היופי של ניצולי השואה" שהתקיים בחיפה בסוף חודש נובמבר 2015 אותו ערכה עמותת "יד עזר לחבר". פסטיבל הסרטים בברלין מושך קהל של מאות אלפי צופים המגיע אליו בעיר ממדינות אירופה אך גם מכל רחבי העולם, הסרט זוכה לתשואות ותשבוחות רבות.

    תחרות "מלכת היופי של ניצולי השואה" מושכת וזוכה לתשומת לב אדירה של קהל של מאות אלפי אנשים מכל רחבי מדינות העולם השונות, לתחרות נרשמו מעל ל- 300 מועמדות, כולם מעל לגיל 75 ואף יותר בינהן כאלה שעברו גם את גיל ה- 80 וה- 90, כשמתוכן נבחרות לתחרות 15 מועמדות שעוברות תהליך של הכנה אינטנסיבי, הן לומדות כיצד ללכת על מסלול התחרות ולהציג את עצמן בדרך הטובה ביותר. עוד משתתפות בסרט ניצולות השואה, שרה ישראל, חווה הרשקוביץ ז"ל מי שזכתה בתואר "מלכת היופי של ניצולות השואה" בתחרות לראשונה בשנת 2012, ג'ודית רוזנצוויג, ליברטה מיכאלצ'יויו, רבקה קושניר, סופיה וינוגרדובה ועוד.

    צוות ההסרטה מפולין שמנה עשרות אנשי מוות וצלמים שהגיעה במיוחד לחיפה, היה בראשותה של הבמאית ומפיקת הסרט הגב' מיכאלינה מושילאק, שהה וצילם בקריית החסד של העמותה זמן רב לפני התחרות ועקב ימים רבים באמצעות מצלמות קולנוע אחר כל ההכנות הרבות שליוו את ניצולות השואה מתחילת התחרות ועד סופה, בה הוכתרה ניצולת השואה מרומניה, בת 83, הגב' ריטה ברקוביץ ל"מלכת היופי של ניצולי השואה".

    סרט הקולנוע התיעודי "Miss Holocaust" מוצג במסגרת הסרט הקצר בפסטיבל, הסרט באורך של 22 דקות, מועמד בקטגוריה ביחד עם 23 סרטים מ- 19 מדינות בהם שוויץ, פורטוגל, גרמניה, ארגנטינה, קנדה, מקסיקו, ברזיל, אירלנד, בלגיה, אוסטריה, יוון, שבדיה, צרפת, הונגריה ועוד המתחרות על הפרס היוקרתי של "דוב הזהב", "דוב הכסף" ופרסים רבים נוספים בשווי של למעלה מ 250,000 אירו שנתרם גם ע"י יצרנית וענקית הרכב "אאודי" הגרמנית.

    אלפי צופים צפו בסרט המרגש שהוקרן באולם הקולנוע המפואר "קולוסיאום" שבברלין, וזכה לתשואות רבות מצד קהל המבקרים ואנשי הקולנוע המקצועיים שהגיעו מכל רחבי מדינות העולם לצפות בסרט זה. החגיגה הקולנועית נפתחב בתאריך: …. ותימשך עד יום שבת ה-16 לפברואר, וכרוח הימים מלווה אותה גם אבטחה הדוקה. למרבה הצער, המראה של חיילים עם תתי-מקלע שמסתובבים ברחובות ברלין כבר נהיה שגרה בעיר ברלין ויהיה גם חלק מן הפסטיבל השנה.

    יש לציין כי לפני כחודש ימים הגיע לעמותת "יד עזר לחבר" שבחיפה מפיקת הסרט הגב' מיכאלינה מושילאק ביחד עם עורכת הסרט וזאת על מנת להקרין את סירטה זה המוצג בפסטיבל ברלין, בפני ניצולי השואה של העמותה.

    מיכאלינה מושילאק, יוצרת הסרט נולדה בוורוצלאב, פולין בשנת 1990, למד תחת אמן וידאו מירוסלב באלק באקדמיה לאמנויות בוורשה, שם למדה לתארים שונים במדיה ובקולנוע ובמסגרת לימודיה עקכה והפיקה סרטים שונים בינהם גם בנושאי שואת יהדות פולין וקיבלה מילגה יוקרתית המוזיאון היהודי בוורשה.

    הפסטיבל נוסד ב-1951 והפך מאז לאחד מפסטיבלי הקולנוע החשובים בעולם, בפסטיבל משתתפים מדי שנה גדולי יוצרי הקולנוע בעולם. בין משתתפי העבר אפשר למצוא שמות מוכרים כמו אינגמר ברגמן, רומן פולנסקי, מיכאלאנג'לו אנטויוני ועוד. במהלך שנות הפסטיבל הרבות, היו סרטים ישראליים רבים מועמדים לפרס דוב הזהב כוללים את "בופור", "אורח בעונה מתה", "מציצים", "אסקימו לימון", "החיים על פי אגפא", "לנגד עיניים מערביות", "שחור" ו"רוק בקסבה".

     

     

    תמונות
  • רובי ריבלין ייפגש עם ניצולי שואה: "סוג של ניצחון"

    בעמותת יד עזר לחבר שמסייעת לניצולי שואה, החליטו, שלא כמו בכל שנה, לעלות במאורגן עם כל דיירי הבית החם ניצולי השואה לירושלים למפגש עם הנשיא.

    http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-522755

    עמותת יד עזר לחבר ארגנה מפגש עם הנשיא עבור השורדים, לקראת יום השואה הבינלאומי. אחת הניצולו, שושנה קולמר: "להגיע לבית הנשיא זה חלום שלא חשבתי שאגשים בחיי"

    "עבורי להגיע לבית הנשיא זה חלום שלא חשבתי שאגשים בחיי ובטח לא באותם רגעים שבהם עמדתי בילדותי מפוחדת מול חייל נאצי אכזרי", כך נשמעה אתמול שושנה קולמר ניצולת שואה בת 96, שהתבשרה כי ביום השואה הבין לאומי החל בשבוע הבא, היא וחבריה מעמותת יד עזר לחבר המתגוררים בבית החם יבקרו במשכן הנשיא ויפגשו עם נשיא המדינה ראובן ריבלין.

    בעמותת יד עזר לחבר שמסייעת לניצולי שואה, החליטו, שלא כמו בכל שנה, לעלות במאורגן עם כל דיירי הבית החם ניצולי השואה לירושלים למפגש עם הנשיא.

    ShowImage

    שושנה קולמר היתה אתמול נסערת מאד מהמסר שקיבלה על ביקור בבית הנשיא ומפגש עם הנשיא עצמו. קולמר ילידת בודפשט שבהונגריה. נלקחה למחנה הריכוז אושוויץ ושם נספו הוריה, אחיה ואחיותיה, כל משפחתם של אביה ואמה. היא היחידה שנותרה בחיים. היא סבלה מרעב  וקור נוראי, ממחלות קשות כמו טיפוס, דיזנטריה, דלקת ריאות. נלקחה לעבודות כפיה קשות, הוכתה, הושפלה ועונתה, אבל איכשהו שרדה. הייתה צריכה לנקות בתי שימוש של הגרמנים, סירבה ללכת למרפאה כאשר הייתה חולה כי ידעה שזה הסוף שלה.

    בתום מלחמת העולם בהיותה נערה שקלה 22 ק"ג. היא הגיעה לארץ למרות הכל, הקימה משפחה ושרדה. "החלום שעוד נותר לי הוא להגיע לבית הנשיא ושכבוד נשיא המדינה ילחץ את ידי. את התמונה הזו אני מבקשת לשלוח לגרמנים ולהראות להם שניצחנו אותם".
    לא רק קולמר זקנת דיירי הבית החם התרגשה, כל שאר האורחים החלו בהכנות הנפשיות לביקור. יהודית רוזנצוויג בת 82 ילידת צ'כוסלובקיה, היא אימא לשלושה ילדים, שמונה נכדים ושבעה נינים. בהיותה בת שמונה, כשפרצה מלחמת העולם השנייה היא ומשפחתה נאלצו לעבור למחנה טרזין. משם אחיה הועבר לאושוויץ, אביה נפטר במחנה ויהודית, אמה ואחותה נשלחו לעבודות פרך.

    הם סבלו מתנאי חיים קשים במיוחד. ללא מזון, קור נוראי, מחלות כמו דלקת ריאות, שחפת.  משם צעדו את צעדת המוות לברגן בלזן. והשתחררו ברגע האחרון הודות לצבא הרוסי. רוזנצוייג עלתה לארץ,  הקימה משפחה אבל את הטראומות אין היא מצליחה לשכוח לעולם. סובלת מסיוטים בלילות. "עברנו לא מעט בחיים אבל כל צעד שעשינו מאז היה ניצחון. מפגש בבית הנשיא עם האיש והסמל של המדינה יעורר הרבה זכרונות אבל מאידך הוא יחזק אותנו מאד. זו תחושתי".

    במכתבו ששיגרה תמי סינר מנהלת קשרי החוץ של העמותה לנשיא נאמר בין היתר: "מפגש עם האישיות מספר אחת במדינה זו שמסמלת את ערכיה ואת קיומה לעד בעבור הניצולים ובעבור כל תשוב במדינת ישראל, הוא סוג של עוד ניצחון. המפגש הוא רגע שאותו יחרטו בליבם". עוד נכתב: "הניצולים עברו תלאות וקשיים, עינויים ורדיפות על ידי הצורר הנאצי ושולחיו, רבים מבני משפחתם נספו בשואה ולכן ההגעה לישראל אז נרשמה כניצחון והמפגש עם הנשיא העשירי, הוא עוד רגע היסטורי עבור דיירי הבית החם של עמותת יד עזר לחבר. זה לא סוד שניצולי השואה ומצוקתם קרובה לליבך, ולאורך השנים תמיד סייעת ותרמת לרווחתם בדרכים כאלה ואחרות – ולכן הבקשה של ניצולי השואה עצמם לפגוש אותך יוצאת מהלב".

    עמותת "יד עזר לחבר" שהוקמה לפני כיובל שנים ושמה לה ליעד לדאוג לניצולי השואה הנזקקים – ובמסגרת פעילותה היא משכנת ב"בית החם" בתנאים מצוינים כמאה ניצולי שואה – כשבראש סדר העדיפויות שלה עומדת הדאגה להעניק לניצולים כל מה שחסר להם בשלהי חייהם, החל מקורת גג, ארוחות חמות, טיפול רפואי, ליווי של עובדת סוציאלית וכלה בפעילות חברתית כזו או אחרת מקיימת מידי שנה עשרות אירועים. האירוע בבית הנשיא אמור להיות אחד החשובים מאז הקמתה של העמותה.

    תמונות
  • "הבית החם לניצולי שואה" באתר החדשות "פוקס ניוז" FOX NEWS ֱבארה"ב !

    הציירת מניה הרמן, המתגוררת בבית החם לניצולי שואה

    מאת: כתב החדשות של עמותת "יד עזר לחבר"

    השבוע , בתאריך: 4.6.2014 , התפרסמה כתבה חדשותית בשפה האנגלית על "הבית החם לניצולי שואה" של עמותת "יד עזר לחבר" באתר האינטרנט החדשותי הידוע בארה"ב "פוקס ניוז" FOX NEWS .

    בכתבה , מאמר מקיף על "הבית החם לניצולי השואה" שהקימה העמותה בראשותו של מנכ"ל העמותה מר שמעון סבג . כמו כן מסופר על האומנית והציירת מניה הרמן , המתגוררת ב"בית החם לניצולי השואה" ,לגב' מניה הרמן סיפור נוגע ללב במיוחד , היא כבר כתבה שלושה ספרים אודות ילדותה בשואה והישרדותה ביחד עם הוריה במחנה טריאסטריה שבאוקראינה, ועלייתה לארץ . בכתבה מסופר על ציוריה על פי חוויותיה האישיות . עוד בכתבה על מצב ניצולי השואה כיום במדינת ישראל .

    לקריאת הכתבה במלואה , בשפה אנגלית , כנסו לקישור המצורף , להלן:
    http://www.foxnews.com/world/2014/06/04/israel-dwindling-holocaust-survivors-struggle-with-poverty-bureacracy/

    הציירת מניה הרמן , המתגוררת ב"בית החם לניצולי השואה"

    הציירת מניה הרמן , המתגוררת ב"בית החם לניצולי השואה"

    תמונות
  • עמותת "יד עזר לחבר " והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי שהתקיים ביום העצמאות ה 66 שנים למדינת ישראל !

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי – צילום: קובי גדעון, לע"מ

    חברים יקרים !
    ביום שלישי , 6.5.2014 היה יום העצמאות ה – 66 למדינת ישראל , ביום זה מתקיים מידיי שנה בבינייני האומה בירושלים "חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי" , בו נוטלים חלק נוער יהודי מהתפוצות ומישראל , וכמו כן מידיי משתתפים בו ראש הממשלה ושר החינוך … והפעם גם עמותת "יד עזר לחבר" וניצולי השואה של ה"בית החם לניצולי השואה" היו שם !!! … גם ניצולי השואה של "הבית החם לניצולי השואה" של עמותת "יד עזר לחבר" נטלו חלק בחידון זה , הוקרן סירטון קצר על פעילות העמותה , וראיון עם מר שמעון סבג , מנכ"ל העמותה , מר שמעון סבג .

    "חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי" , שודר מהשעה 11:00 בבוקר ביום העצמאות ה – 66 למדינת ישראל , בערוץ הראשון .

    את שאלת החידון , שאלה הפעם .. ניצולת השואה , ודיירת ה"בית החם לניצולי השואה" , הגב' חווה הרשקוביץ .

    ראש הממשלה בנימין נתניהו בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי: 'התנ"ך הוא לא רק יסוד קיומנו, הוא גם המפוח שמבעיר אש ציונית בכל מה שאנחנו עושים היום במדינת ישראל. שיבת ציון, כינוס פזורי האומה, תחיית השפה העברית, עמידה נחושה מול אויבינו, יצירת חברה מתוקנת ובניית הארץ בתקווה לשלום, בתקווה לביצור עתידנו מעל הכל. הכל כבר נמצא בפנים התנ"ך ולכן אני אומר לצעירים ולצעירות הנפלאים הללו מחוץ לארץ: ישראל היא הבית, היא לב האומה, בואו הצטרפו אלינו. לא לחידון, לתמיד'.

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי – צילום: קובי גדעון, לע"מ

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    חווה הרשקוביץ- עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    חווה הרשקוביץ – עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    חווה הרשקוביץ - עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    חווה הרשקוביץ – עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    טקס בר מצווה - עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    טקס בר מצווה – עמותת יד עזר לחבר והבית החם לניצולי שואה בחידון התנ"ך העולמי

    תמונות
  • דור שני לזוועה, דור ראשון לחמלה

    לקיים את הצוואה. שמעון סבג (מימין) וד"ר יורגן בולר

    שמעון סבג, בן לניצולת אושוויץ, וד"ר יורגן בולר, בן לחייל ורמאכט, מלמדים שצאצאי שני קצוות השואה יכולים לשתף פעולה • השניים חברו להקמת "הבית החם" בחיפה, שבו מתגוררים 97 ניצולי שואה נזקקים.

    "ישראל היום" – עמית לוינטל – פורסם ב: 

    לקיים את הצוואה. שמעון סבג (מימין) וד"ר יורגן בולר לקיים את הצוואה. שמעון סבג (מימין) וד"ר יורגן בולר

    זהו סיפור של מעגל שנסגר; חיבור נדיר בין שמעון סבג, בן לניצולת שואה מאושוויץ־בירקנאו, וד"ר יורגן בולר, בן לחייל ורמאכט שישב שנים ארוכות בשבי הרוסי וחייו ניצלו בזכות יהודים. יחד שניהם אחראים כיום למפעל הכי מחמם לב שיש בארץ לניצולי שואה – "הבית החם" בחיפה. זהו משכנם של 97 ניצולים ששרדו את הזוועות אבל נקלעו למצוקה בישראל, עד שהגיעו למעון היחיד מסוגו בארץ. הם זוכים בו למענה על בעיות רבות: מוענקות להם דירות מרווחות ומשופצות, אוכל ותמיכה בריאותית, נפשית, חברתית ואישית. והכל במסירות.

    עד לפני כמה שנים לסבג, ראש עמותת "יד עזר לחבר", היה מעון קטן ברחוב קסל בחיפה, שהכיל בצפיפות מספר קטן של ניצולי שואה. הוא ידע שיש צורך בהרבה יותר מזה. יותר מרחב, יותר תמיכה. ואז נכנס לתמונה בולר, נוצרי אוונגליסט המכהן כמנכ"ל השגרירות הנוצרית הבינלאומית. השניים נפגשו והרעיון להקמת "הבית החם" יצא לדרך.
    "אני זוכר שלשמעון היתה דירה אחת, שבה טיפל בתשעה ניצולי שואה", מספר בולר, "הוא רצה להתרחב. הצעתי לו לקנות את כל הבניין כדי ליישב יותר ניצולים ובתנאים טובים יותר. אמרתי שאני מקווה שביום השואה הבינלאומי 2010 יהיה לי כסף לקנות את הבניין. טילפנתי לחברים שלי בגרמניה ובעולם כדי לגייס תרומות, אבל אז בדיוק היתה בהאיטי רעידת האדמה הנוראה (12 בינואר 2010) ונאלצתי להודיע שהכסף לפרויקט בחיפה יידחה, משום שכל התרומות הועברו להאיטי".
    למרבה ההפתעה, ארבעה ימים לאחר הודעת הדחייה בולר חזר לסבג עם צ'ק על סך 100 אלף שקלים – הסכום שלו נזקק סבג כדי להשלים את קניית דירת הקרקע עבור המעון. שבוע לאחר מכן בולר גייס כסף כדי לקנות את כל הבניין, ולאחר זמן קצר, בזכות תרומות שגייסה השגרירות הנוצרית (מכל רחבי העולם), נקנה כל רחוב קסל (תשעה בניינים) כדי לשכן בו ניצולי שואה.
    העזרה שמגייס בולר לא נעצרה בשלב זה. עד היום, מדי שנה, מגיעים מאות מתנדבים נוצרים, חלקם פועלים מגרמניה, ועוזרים בשיפוץ הבתים ובטיפול בדיירי הבית החם. המפעל מרחיב הלב הזה אף גלש לרחובות סמוכים. "כיום כבר מתגוררים 97 ניצולים בבית החם שמתפרס על כל רחוב קסל וחלקים מרחובות בן שמן ועמק הזיתים, וכל זה בתמיכה מסיבית של השגרירות הנוצרית, וללא תמיכה מהממשלה", מתגאה סבג.

     

    להחזיר את החוב

    אלברט בולר, אביו של יורגן, נולד ב־1926 ליד העיר שטוטגרט. אביו ואמו גרו בשכנות למשפחה יהודית, שהיתה בחברות קרובה עימם. "כשבאו לגרש את המשפחה היהודית מביתה, סבא שלי צעק על המשטרה שלקחה אותם", מספר יורגן, "ומאז הגסטאפו היה מציק לסבי ולסבתי".
    אלברט לא גדל כנוצרי אדוק. הוא גויס לוורמאכט בשנה האחרונה למלחמה, נלחם בנורמנדי ולאחר מכן הועבר לחזית המזרחית והשתתף בקרבות באזור שהיום נמצא בסלובקיה. במאי 1945, עם סיום המלחמה, אלברט נפל בשבי הצבא הסובייטי. הוא נאלץ לשהות ארבע שנים וחצי באזור המיוער בריינסק (כיום בפולין) ולשרוד בתנאים איומים ונוראים, שלמרבה האירוניה – מזכירים במשהו את התנאים בגטאות ובמחנות.
    "לפני 15 שנה ביקרתי עם אבי בדכאו", מספר בולר, "עמדתי איתו וקראתי את העדויות במקום. אבי פרץ בבכי, שאלתי אותו מה קרה. הוא ענה לי שהוא וחבריו קיבלו אפילו פחות אוכל ותנאים ממה שכתוב שהיהודים קיבלו. מובן שהשואה ומחנה השבויים הם שני סיפורים שונים שאסור להשוות ביניהם, אבל יש טראומות דומות ששני הצדדים חוו. אבי לא היה כמו ניצול שואה, אבל חוויתי ממנו חוויות דומות. היו לו טראומות, פלאשבקים, סיוטים בלילה. אמא אף פעם לא הרשתה לי ולאחי לצפות בסרטי מלחמה בבית, כי אבא לא היה מסוגל לעמוד בזה".
    אלברט בולר היה אחד היחידים שיצא בחיים ממחנה השבויים בבריינסק. כמעט כולם מתו ממחסור באוכל, מאלימות קשה מצד החיילים הרוסים, מתנאים סניטריים איומים, ממחלות או מקור. "אבי סבל מדלקת ריאות, הוא היה חולה אנוש וכבר שכב על מיטת המוות", בולר מצטט מדברי אביו, "הרופא אמר לו שהוא עומד למות. במהלך הלילה אבא סיפר שאלוהים ביקר אותו והוא הרגיש חוויה חוץ־גופית גדולה. למחרת הרופא אמר לו: 'אתה נראה הרבה יותר טוב, ובכל זאת לא תשרוד כי אין כאן את התנאים שלהם אתה זקוק'".
    כמה ימים לאחר מכן הגיעה רופאה יהודייה לטפל באלברט. היא דאגה לו, נתנה לצוות הרפואי הוראות להעניק לו טיפול מיוחד ואוכל מסוים שיעזור לו להחלים. "אבי לא ראה את הרופאה היהודייה מעולם, לא לפני ולא אחרי אותו מקרה, אבל הרגיש שהוא חייב לה את חייו", אומר יורגן.
    אחרי כמה שבועות אלברט חזר לתפקד ובנה בריקדות עבור הרוסים. אחד ממפקחי הבנייה הזמין אותו לביתו כדי לדבר איתו. הוא הגיע לבית של זוג חוואים. התברר שהם יהודים. הם נתנו לגרמני אוכל טוב בשפע ואמרו לו שהוא יכול לבוא אליהם לבקר מתי שירצה, לאכול אצלם וליהנות קצת מתנאים הולמים יותר.
    אלברט בולר נשבע שאם ישרוד את חוויית השבי הטראומטית, הוא יעשה הכל כדי להחזיר טובה ליהודים. יורגן מזכיר בהתרגשות: "אבי אמר לי שהיהודים נתנו לנו את האמונה והם גם שיקמו את חייו והצילו אותו. 'אני חב את חיי ליהודים, בלעדיהם לא הייתי שורד ולא הייתי מקים משפחה', סיפר לי אבי".
    אלברט בולר, שמת לפני שנה, הפך לכומר נוצרי אוונגליסט, שהקדיש את חייו לאהבת ישראל אחרי שחרורו מהשבי הסובייטי. הוא אירגן נסיעות של קבוצות נוצרים לישראל וביקר עימן כמה פעמים בארץ. אלברט גם חינך את ילדיו לאהבת ישראל והטיף למאמינים הנוצרים לתמוך בישראל ולעמוד לצידה.
    יורגן הצטרף לאביו לאחד הסיורים, התאהב במדינה ונשאר בירושלים 20 שנה – עד היום. למעשה, יום אחרי שהתחתן בגרמניה הוא הגיע לישראל ל"ירח דבש" שנמשך, כאמור, כשני עשורים. לו ולאשתו ארבעה ילדים, כולם נולדו בירושלים. הם דוברי עברית שוטפת. גם יורגן עצמו דובר עברית טובה, במבטא גרמני. "האהבה והתשוקה שלי לעם היהודי הגיעו בזכות אבא שתמיד דיבר על כך", אומר מנכ"ל השגרירות הנוצרית הבינלאומית.
    יורגן היה סטודנט לפיזיקה, ושנתיים אחרי סיום לימודיו הגיע לביקור בישראל. "קיבלתי הזמנה למכון ויצמן, שם עשיתי את הדוקטורט שלי במשך חמש שנים", הוא אומר, "התלהבתי מרמת המדע כאן".
    כשסיים את הלימודים ב־1999 הצטרף יורגן בולר לשגרירות הנוצרית – ארגון של נוצרים אוהבי ישראל שהוקם בירושלים ב־1980, כתגובת נגד הולמת להעברת כל השגרירויות הזרות בארץ אל מחוץ לבירת ישראל.

     

    לא לשכוח לעולם

    רוזה כהן, אמו של שמעון סבג, נולדה ביוון, בעיר סלוניקי. כשהיתה ילדה חוותה עם משפחתה את "השבת השחורה" של יהדות סלוניקי. היא נשלחה לאושוויץ־בירקנאו, שם כמעט כל משפחתה נרצחה. מנהלת עבודות הכפייה בבירקנאו הצילה את רוזה, כשהחליטה להבריח אותה מחוץ למחנה. לאחר מכן גידלה אותה כמה שנים כנוצרייה, עד לסיום המלחמה.
    רוזה עלתה ארצה, התיישבה בכפר אתא (כיום בקריית אתא) והיתה ממקימי בית היתומים לניצולי שואה בכפר אתא. "הגעתי לאן שהגעתי בחיים בהשראתה ובזכותה של אמי", אומר שמעון, "היא תמיד ציוותה עלינו לעזור לזולת, וניצולי השואה היו אצלה בעדיפות עליונה. אנחנו המשכנו את צוואתה עם עמותת יד עזר לחבר והקמת הבית החם". הארגון של שמעון דואג לחלק בכל יום 400 מנות אוכל לניצולי שואה בחיפה ובקריות, מתוך תקווה ואמונה ש"מגיע לאנשים האלה לחיות בכבוד, ולא רק למות בכבוד".
    השבוע נערך בבית החם טקס מרגש במיוחד בבית הכנסת שבמקום (על שם ח"כ טומי לפיד ז"ל). באיחור של 70 שנה שישה ניצולי שואה ושש ניצולות חגגו טקסי בר מצווה ובת מצווה, שנמנעו מהם כששהו במחנות ריכוז. בקהל היו בני משפחותיהם, ניצולי שואה רבים, רבנים ונציגי השגרירות הנוצרית.
    ברחוב קסל יש גם אנדרטה לזכר הנספים בשואה עם משואה שמודלקת בטקסים בידי דיירי הרחוב, ברחבת המוזיאון "יד לניצול". במסגרת הפעילויות החברתיות, בכל שבוע מתקיימת בבית החם מסיבה לניצולים ולאחרונה החלה מסורת חדשה של קיום תחרות מלכת היופי של ניצולות השואה.
    בתחרות לפני חודשיים היכל הספורט ברוממה, שרגיל לארח את משחקי הבית של אלופת המדינה בכדורסל, מכבי חיפה, היה מלא מפה אל פה בניצולי שואה. ננסי ברנדס עלה להופיע ובתחרות זכתה משתתפת בת 95. "לתחרות הבאה נרשמו כבר 400 ניצולות שואה", מספר שמעון בגאווה, "ואלה שבסוף יוותרו על ההשתתפות, יהיו בקהל".
    וכשנגמר ערב שכזה, חוזר כל ניצול לחדרו, המצויד במזגן, במסך פלזמה ובשלל תנאים נדרשים, בידיעה שטיפול ומעקב רפואי צמוד זמינים לו, וכן חדר אוכל נהדר. נוסף על כך, הניצולים גם זוכים לביקורי משלחות מבתי ספר, ביקורים של בני נוער, שוטרים ומתנדבים נוצרים, שבאים לשמוע את הסיפורים המצמררים, כדי ללמוד ולא לשכוח לעולם את השואה.

     

    חיבור בין דתות

    אביו של יורגן שרד בזכות יהודים, אמו של שמעון שרדה בזכות נוצרייה. שניהם משני צידי המתרס באירוניה המופלאה של ההיסטוריה. נדמה שהחיבור הקסום בין יורגן ושמעון הוא טבעי.
    "היה לנו קליק מהמפגש הראשון", מספר סבג, "יורגן ראה את מפעל התמיכה שלנו בניצולי השואה, והנתינה שלו היתה מיידית ונהדרת, מלווה בהרבה רגש". יורגן, שנוסע לחיפה לעיתים קרובות, מתאר את ההיכרות בין השניים כ"נס וגורל", ומוסיף: "שמעון הוא כמו אחי, יש לנו חיבור חזק מאוד. רק לאחרונה נודע לי הסיפור האישי שלו ושל אמו – והצטמררתי".
    אם בשנים הראשונות בבית החם אנשים לא היו מוכנים לשמוע מילה בגרמנית, בעקבות פועלו של יורגן והפועלים שהוא הביא לשפץ את המקום, העניין הזה התרכך מעט וניצולים חזרו לדבר עימם, מדי פעם, גרמנית. "זה לימד אותנו שאפשר להסתכל על העתיד אחרת, כמובן בלי לשכוח את הזוועות שהעם הגרמני המיט על העם היהודי", דואג סבג להעיר.
    יורגן, שממשיך להזרים תרומות במיליוני שקלים מהעולם הנוצרי למען ניצולי השואה, מזכיר כי "זה עניין של עשור או שניים עד שלא יישארו יותר ניצולי שואה בחיים. עכשיו זה הדור האחרון שאנחנו יכולים להראות לו שיש בעולם נוצרים שדואגים לו ומרגישים אחראים להיסטוריה שלו. אנחנו רוצים לברך את העם היהודי ולבקש את סליחתו.
    "לצערי, אנטישמיות היא מחלה שתמיד תהיה בשטח ויהיו אנשים שיידבקו בה. עם זאת, לשגרירות הנוצרית יש נציגויות ביותר מ־70 מדינות ברחבי עולם. בנצרות האוונגליסטית קיימת מודעות שיש להבין את כל השורשים היהודיים שיש באמונה שלנו, שהנצרות יוצאת מהיהדות ולכן לתמוך בישראל. אלה זרמים שלא היו קיימים אצלנו לפני 20 שנה".
    יורגן ביקר לאחרונה בניגריה. הוא הגיע לכנסייה בעיר לאגוס, שבה מתפללים 20 אלף איש. הוא הודיע שהוא בא להתפלל למען ישראל. הניגרים היו נלהבים. הכומר המקומי הבטיח לו שהם ימשיכו להתפלל למען ישראל. בשבוע שעבר היה במקסיקו, שם לשגרירות הנוצרית יש יותר מ־100 כנסיות, שדואגות גם הן להתפלל למען ישראל.
    כיום, כשמיליוני נוצרים נרדפים במדינות מוסלמיות, וכמוהם גם המיעוט היהודי, נוצרים רבים מרגישים שותפות גורל עם היהודים והעניין מחזק את הברית ביניהם. "יש אהבה בלתי מסויגת של מאות מיליוני נוצרים ברחבי העולם כלפי ישראל והעם היהודי, שעימו הם חשים סולידריות", מסביר ד"ר בולר.
    תמונות
  • בר מצווה לניצולי שואה ב - "יום השואה הבינלאומי"

    בפיתחו של יום השואה הבנלאומי, טקס בר מיצווה

    "אחרי 70 שנה: ניצולי שואה חוגגים בר מצווה … לא נשארה עין יבשה ! לאחר ששרדו את מחנות הריכוז ובאיחור של שבעים שנה, חגגו הניצולים בטקס מדהים ומרגש ביותר את שנמנע מהם בצעירותם … היום , יום שני 27.1.2014 , ציינו ברחבי מדינות העולם ובישראל את "יום השואה הבינלאומי" … ברצוני להודות לעמותת "יד עזר לחבר" , לידידי היקר מר שמעון (הצדיק) סבג , על כי היתה לי הזכות והכבוד ליטול חלק באירוע המרגש באירגון בר המצווה שנערך ב"בית החם לניצולי שואה" … בר מצווה לחמישה ניצולי שואה שלא הספיקו לחגוג בתקופת השואה , בנוסף התקיים גם בת מצווה לשש ניצולות שואה … לעולם לא נשכח ! … זיכרם של כל קורבנות השואה ישאר בליבנו לעד …"  פריזי ראובן

    מתוך מבט לחדשות – ניצולי השואה ערכו בפתחו של יום הזיכרון הבינלאומי, את טקס בר המצווה שמעולם לא זכו לציין:

     

    "בגיל 13 הייתי באושוויץ": בר-מצווה לניצולים-  YNET

    עשרות שנים לאחר ששרדו את השואה, חגגו בחיפה 12 ניצולים. "למי היה זמן או מחשבה על בר-מצווה? בקושי הצלחתי לשרוד", אמר אחד מהם

    אחיה ראב"ד  פורסם:  27.01.14 ,  YNET 17:42

    מוטק'ה ואסתי ליבר, שעברו את המלחמה באזורים נפרדים, הכירו בבית יתומים בלובלין לאחר המלחמה. "בגיל 9 כבר הייתי לבד, עשקו לנו את הילדות", סיפר ליבר. "שרדתי לבד בעולם, ואני נרגש מהאירוע הזה כי ברגע האמת לא יכולתי לחגוג, וכבר לא היו לי הורים שיחשבו על חגיגה. לפני שכל בני המשפחה נרצחו ביער, אמי התכופפה אליי ואמרה לי ביידיש: 'מוטק'ה, תברח ליער ותספר לכולם על מה שהיה פה'".

    אסתי ומוטק'ה ליבר

    אסתי ומוטק'ה ליבר

    אשתו אסתי הוסיפה כי "הוא היה הילד הכי שובב בבית והאם ידעה שאם למישהו יש סיכוי לשרוד, זה לו. אני הייתי אז באזור אחר בפולין, בגליציה. הייתי עם המשפחה ביער, ויום אחד כשהקמנו מדורה, הגרמנים ראו אותנו והתחילו לירות. הצלחתי לברוח עם אחותי הגדולה, שנפצעה מהירי. שרדנו כי היא הייתה הולכת לבקש לחם מאישה נוצרייה שגרה באזור. כל פעם היא ביקשה עוד לחם בשבילי, אבל הנוצרייה חשבה שהיא משקרת ופשוט רוצה עוד לחם, אז כל פעם אמרה לה: תביאי את אחותך הקטנה ונראה אותה. כשבסוף היא הביאה אותי, הנוצרייה פרצה בבכי. הייתי עור ועצמות".

    כמו בעלה והמשתתפים האחרים בטקס, גם ליבר לא חגגה בת-מצווה. "בגיל 12 כבר הייתי בארץ, במוסד של עליית הנוער בירושלים. ידעתי את התאריך אבל שם אף אחד לא חגג לנו. אולי לא היה זמן, ואולי חשבו שלבנות לא צריך לחגוג".

    אברהם עקרון (משמאל), נכדו, רעייתו ובתו

    אברהם עקרון (משמאל), נכדו, רעייתו ובתו

    אברהם עקרון, יליד הונגריה, היה בן 12 כשהגרמנים פלשו לארצו. הוא שהה בגטו דברצן, ולקראת יום הולדתו ה-13 הועמס יחד עם בני משפחתו על הרכבת לאושוויץ. "סבא וסבתא מתו במהלך הנסיעה. אני הגעתי ועברתי את הסלקציה של מנגלה. עבדתי בסחיבה של אבנים ובטון, עד שבאחד הימים הפילו אותי מהפיגום כי לא הבאתי את הדברים מספיק מהר. ככה העברתי גם את יום ההולדת ה-13. לא חושב שזכרתי את התאריך, אבל למי היה זמן או מחשבה על בר-מצווה? בקושי הצלחתי לשרוד עד שהגיעו הרוסים ושחררו אותנו".

    רעייתו שרה, בתו ואחד מנכדיו השתפו אף הם בטקס והביעו שמחה על החגיגה. "הוא נרגש מאוד מהאירוע הזה, בכל פעם שהוא התחיל לדבר על בר-המצווה הוא רעד מהתרגשות", סיפרה הבת חלי.

    האירוע, בהשתתפות עשרות ניצולים אחרים, בני משפחות ונציגי ארגוני סיוע, נערך ביוזמת עמותת "יד עזר לחבר", שמפעילה הוסטל ומסייעת לניצולים. "ארגנתי אירועים דומים בעבר אך זה המרגש מכולם", סיפר מנכ"ל העמותה שמעון סבג. "קודם כול בגלל התאריך – יום השואה הבינלאומי, בגלל שיש כל כך הרבה חתנים וכלות לטקס, וגם לראות את אותם אנשים שניגשו פה לרב, וביקשו שיזכיר גם את האחים שלהם, שנספו ולא זכו להגיע לבר-מצווה".

     

    בר מצווה לחמישה ניצולי שואה שלא הספיקו לחגוג בתקופת השואה.

    בר מצווה לחמישה ניצולי שואה שלא הספיקו לחגוג בתקופת השואה.

    בר מצווה לחמישה ניצולי שואה שלא הספיקו לחגוג בתקופת השואה.

    בר מצווה לחמישה ניצולי שואה שלא הספיקו לחגוג בתקופת השואה.

    1511893_463292467126512_1164987333_o

    בפיתחו של יום השואה הבנלאומי, טקס בר מיצווה

    באיחור של שבעים שנה , חגגו הניצולים בטקס מרגש את שנמנע מהם בצעירותם

    באיחור של שבעים שנה , חגגו הניצולים בטקס מרגש את שנמנע מהם בצעירותם

    1506380_463285843793841_1963145899_o 1614342_463291120459980_1534514372_o 1782551_463286013793824_724924994_o

    תמונות
  • מחוקק קנדי גילה בארץ תמונת קרובתו מהגטו

    מחוקק קנדי גילה בארץ תמונת קרובתו מהגטו

    מארק אדלר הקנדי ביקר במרכז הסיוע "יד עזר לחבר" ודמע למראה תמונת בת דודו מחלקת מזון בגטו לודז'. "היא הצליחה לשרוד ומתה לפני שנתיים"

    מתוך חדשות YNET

    חבר הפרלמנט הקנדי מארק אדלר, שהגיע ארצה במסגרת משלחתו של ראש הממשלה הקנדית, סטיבן הרפר, גילה היום (ה') במרכז לניצולי השואה "יד עזר לחבר" תמונה של בת דודו מחלקת מזון בגטו לודז'. אדלר הנרגש עמד מול התמונה והזיל דמעות, ואחר כך שמע סיפורים נוספים של ניצולים.

    אדלר ליד התמונה במרכז הסיוע. התרגש (צילום: דוד לוי, עמותת יד עזר לחבר)

    אדלר ליד התמונה במרכז הסיוע. התרגש (צילום: דוד לוי, עמותת יד עזר לחבר)

    במרכז הסיוע מוצגת תערוכה של תמונות ממחנות וגטאות שונים, שבהן נראתה בת הדוד, הלן הימל. אדלר סיפר כי אביו אברהם שהה בגטו לודז' ומשם נשלח לאושוויץ והצליח לשרוד. משם ברח לקנדה. "אני חבר הפרלמנט הראשון אי פעם בקנדה שהוא בן של ניצול שואה", ציין אדלר.

    אדלר סיפר כי בת הדוד צולמה בגיל 19, והיא נפטרה לפני שנתיים. "לפני כן גם ראיתי תמונות שלה בספר על גטו לודז', אבל כאן זה היה ממש מרגש", אמר חבר הפרלמנט. "זה היה מרגש וכואב מאוד. רציתי לבקר במוסד בחיפה בגלל הקשרים האישיים שיש לי לנושא השואה. אני עוסק בזה הרבה גם בטורונטו וגם בארץ, ונמצא בקשר עם מוסדות שמטפלים ומנציחים את זכר השואה".

    עם באי המרכז. שמע את סיפוריהם (צילום: דוד לוי, עמותת יד עזר לחבר)

    עם באי המרכז. שמע את סיפוריהם (צילום: דוד לוי, עמותת יד עזר לחבר)

    לאחר שסקר את התערוכה, נפגש אדלר אם ניצולי השואה המתגוררים במרכז ושמע את סיפוריהם. בין הדוברים הייתה גם ליה שלאק, בת 94, שעברה לאחר המלחמה לקנדה ואחר כך עלתה לארץ. "הלוואי ויכולתי להיות פה עוד שעות רבות ולהקשיב לכל הסיפורים שלהם", אמר אדלר. "מדובר באנשים שלכל אחד מהם יש חוויות ייחודיות, ורובם האחרונים ששרדו ממשפחותיהם. אני שמח שיש פה את המוסד הזה, שעושה למענם כל כך הרבה".

     

    שמעון סבג, שהקים ומפעיל את "יד עזר לחבר", סיפר: "זה היה ביקור מרגש. הוא גם נציג של מדינה כל כך רחוקה, בן לניצול שואה, שעמד פה והזיל דמעות. הוא אמר שיהיה שגריר של הארגון שלנו גם בקנדה – כי חשוב שהעולם לא ישכח את מה שהעם היהודי עבר".

     

    העיתונות הקנדית, אגב, הזכירה השבוע את ביקורו של אדלר בארץ מזווית אחרת – לאחר שהוקלט מתחנן לעבור את מעגלי האבטחה ולהצטלם לצדו של ראש הממשלה הרפר בכותל המערבי. "זה צילום ששווה מיליון דולר", נשמע אומר בהקלטה.

     

    תמונות
  • בית המשפט המחוזי הנכבד פסק שבית התמחוי בקצרין יפתח עוד היום ע"י עמותת יד עזר לחבר

    בית המשפט המחוזי הנכבד פסק שבית התמחוי בקצרין יפתח עוד היום ע"י עמותת יד עזר לחבר וישרת את הנזקקים ואך מתח ביקורת על המועצה בקצרין על התנהלותה בהקצעת מבנים. הדבר החשוב לעמותת יד עזר לחבר שכבוד השופט נתן תוקף של פסק דין שבית התמחוי יפתח כבר היום ע"י עמותת יד עזר לחבר.

    כ- 450 תושבי קצרין חתמו על עצומה נגד סגירת בית התמחוי. שמעון סבג אמר "אנו נמשיך לפעול עד לפתיחת בית התמחוי מחדש
    תודה לכל התומכים, למתנדבים ולכל מי שעזר במחאה נגד סגירת בית התמחוי.

    תמונות